פיאצה נבונה אמנם תיירותית אבל תמיד מקסימה. לקראת הכריסטמס היא והרחובות מסביב הופכים לפנטזיה מיוחדת – הכל מתקשט בנורות הקטנטנות שעושות לי מלא שמחה בלב, קר ונעים וקצת רטוב מגשם, חם בגוף וקריר על הפנים ובפיאצה עצמה מתקיים שוק מיוחד שמוכר קישוטים מקסימים במחירים מופקעים אבל אי אפשר להתאפק.

שווים במיוחד הם שני הרחובות הקרובים – via del governo vecchio שממשיך והופך ל-via dei banchi nouvi. שניהם רחובות קטנים, צרים וקסומים, מלאים בחנויות פרטיות קטנות, חנויות של מעצבים מבריקים וגם הרבה יד שניה. להמשך קריאה »

באירופה התאורה פשוט מושלמת. תמיד.

נראה לי שהתחלתי להבין את רומא. וכל האבנים נופלות אחת על השניה באופן מושלם. אמנם עברו רק שלושה ימים, אבל ברור שאני עוד אבין אותה הרבה יותר טוב. איזה כיף שזה קרה.

אולי בפוסט אחר אני אדבר על מה עבר לי בראש עד שנסעתי, אבל בכל אופן,
אלה המקומות שאני רוצה להיות בהם והדברים שאני רוצה לעשות:
*קחו בחשבון שהרשימה אמורה להתעדכן באופן שוטף.

• לטפס במעלה ויה דלה פורנצ'י, להגיע לטיילת ג'יאנקולו לשתות יין ולהסתכל על כל רומא מלמעלה.
• להסתובב בשכונת מונטי
• לטייל יום שלם עם האופניים לאורך הטיבר
• לעלות עד למעלה במבצר סאנטאנג'לו
• וגם: לבדוק את שוק האוכל בפיאצה ויטוריו
• לקפוץ לשוק הפשפשים בפורטה פורטזה
• לבקר במוזיאון מקסי של זאהה חדיד
• לבקר באקדמיה האמריקאית לבישול
• ללכת לאכול משהו בפראטי
• לשתות בירה בסאן לורנצו
• להתסובב מסביב לחומות הוותיקן ואולי גם לעשות סיור לילי במנהרות. שלא לדבר על הקפלה הסיסטינית (אבל אני לא אדם של תורים).
• וילה בורגזה והגלריה.
• סופר אתגר – טרק בדרך הרומאית העתיקה
• לקפוץ לטייל בוילה פאמפילי ולסיים במסעדה ויוי ביסטרו

להמשך קריאה »

התמונות האלה צולמו על ידי מיטל ונדב באמצעות אפליקציית ההיפסטרפון

לחם הוא מנטור מחנך. לחם הוא דבר שמלמד אותך סבלנות אמיתית מהי. כדי להכין לחם מושלם צריך לפחות יממה. ואני בחורה של שורות תחתונות ושל תכלס – קשה לי להתרכז בדרך, אני רוצה כבר את הסוף. מצד אחד לחם זו יצירה אמיתית עם הידיים, אבל מצד שני הכל קורה לאט. לכן, החיבור שלי ללחם הוא מובן אבל לא לגמרי ברור. נראה לי שלחם הוא השעור הפרטי שלי. השיעור שלי בתהליכים ארוכי טווח, שיעור בציפיה, בסבלנות ובהמתנה, ללא אפשרות (כמעט) לנטוש באמצע. עכשיו אני מבינה בעצם שההתעסקות האין סופית הזו בבצק לימדה אותי מלא דברים שבכלל לא קשורים לאוכל.

להמשך קריאה »

וואי, כבר שכחתי כמה אני מאוהבת בבלוג שלי. והיום נזכרתי, כשנכנסתי אחרי הרבה מאד זמן שלא הייתי פה. מסתמן שהשנה הקרובה הולכת להיות שנה ממש טובה (טפו טפו טפו) מלא דברים טובים קורים, הרבה ריסטארטים והרגשה כללית טובה. ועכשיו, אחרי שאני כל הזמן מחכה אבל ההרגשה הטובה לא הולכת הבנתי שהיא כנראה כאן כדי להישאר.  להמשך קריאה »

מרק אסייתי וידיד בונזאי

לפני כשבוע שבתי מברלין הרחוקה. הגיחה הקצרה התאפשרה הודות לראש השנה בלבד, והייתה דקה של מנוחה בטירוף העבודה הנוכחי שלי. האנטליה של ההיפסטרים באמת מגניבה והכל, ובעיקר הכל מגניב אבל בשקט. הכל רגוע – בלי הסטרס שיש בתל אביב, וגם בלי החום והדביקות המעיקים. להמשך קריאה »

דכדוך קל יכול לגרום לדברים רעים. בזבוז כסף לא מתוכנן הוא אחד הבולטים שבהם. המחשב והאייפוד שלי הפסיקו לדבר. הם דיברו פעם ועכשיו כבר לא. כשלקחתי את שניהם לאיי דיגיטל לא נרשמו מסקנות חד משמעיות כי צריך לחכות לטכנאי שיבוא רק מחר, אבל החבר'ה שם כבר הכינו אותי שיש מצב לאשפוז של אחד מהמכשירים לפחות, פלוס סבירות רצינית לפירמוט. פירמוט משמעו שכל החומרים שיש לי על האייפוד ילכו לעזאזל. מזל שנכנסתי רק לדכדוך קל. אפל זה חרא. התקלות נפתרות רק בפירמוט. הם לא שמעו על ריסטארט?? שלא לדבר על גיבוי.

בעודי מדוכדכת גררתי את רגלי ברחבי הסנטר בחיפוש אחר משהו שיסיח את דעתי מהטרגדיה, נכנסתי לסופר כדי לקנות אלכוהול נקי להכין למונגראסצ'לו מהעשב שאני מגדלת במיוחד בשביל זה. לא היה. המשכתי לשוטט וקניתי מתנה קטנה לרוני (היי חפ!), מהסוג שהיא אוהבת, שגם תהיה שימושית בברלין וגם היא תוכל לחלוק אותה עם מיטל. זה הזמן להתלהב שבדיוק בעוד שבוע אני בברלין! יפ! לא בטוח שאני מספיק מגניבה, נראה אם יכניסו אותי.

לפחות יש קצת רוח במרפסת שלי. חמים אבל עם אוירה של סתיו והאויר כבר פחות כבד. רואים שתכף ראש השנה. הולך טוב עם קמפרי תפוזים ופסיפלורה.

היום, בכשרון רב, המצח שלי פגש מקרוב דלת של איזה מקרר בחנות מהפוסט הקודם. בול באמצע המצח. בערב הצלחתי לדפוק את השפורפרת של האמבטיה בדיוק באותו מקום. אל תשאלו אותי איך זה קרה.

להמשך קריאה »

אחד הדברים הכיפים שמעסיקים אותי מאד מאד בימים אלה הוא פרויקט פתיחת החנות החדשה שלנו בקניון שרונים בצומת ירקון. הקניון טרם נפתח ואת החנות צריך היה להקים פרום סקרצ': בהתחלה היה רק חול וחול, ולאט לאט נולד לו שלד בטון כמו גור דינוזאורים – של מה שעתיד להיות קניון ענקי, ואחריו קומה ראשונה חשופה ופתאום גם קומה שניה ופתאום יש גם ריצוף-תקרה-קירות-תאורה וכל העניין מתחיל לקבל חיים משל עצמו. מה שהיה שרטוט על תוכניות פתאום הפך למציאות – קיבלתי ארבעה קירות שתוך כחודשיים אמורים להפוך לחנות לממכר פסטה טריה. להמשך קריאה »

ללא מילים.

Nancy Sinatra & Lee Hazlewood-Summer Wine

זו לא אומנות רחוב משעשעת, סתם שאריות ששכחו להוריד מהשחזור שעשו לכבוד השופטים. להמשך קריאה »